חלק ג

 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA

 1.

• סוללת אבץ-פחם - הסוג הפשוט והזול ביותר של סוללות. האלקטרודות עשויות ממנגן דו-חמצני מעורבב עם אבקת פחם ואבץ.
• סוללת אלקליין - סוללה זו היא מהשכיחות ביותר במכשירי חשמל קטנים. האלקטרודות עשויות מנגן ואבץ. האלקטרוליט הוא בסיס חזק הנמצא לעתים קרובות בלחץ ולכן מסוכן לפרק סוללה מדגם זה.
• סוללת כספית - האנודה שלה עשויה אבץ והקתודה עשויה תחמוצת הכספית והאלקטרוליט הוא מימת האשלגן. היתרון של סוללות אלו טמון בעמידותן הרבה הן מסוגלות לספק מתח חשמלי במשך זמן רב.
• סוללת כסף-אבץ - סוללות אלו ידועות גם כ"סוללות כפתור". סוללות אלו יקרות ליצור בגלל רכיב הכסף שבהן. אך נפוצות בממדים קטנים מאוד או ביישומים צבאיים, בהן למחיר יש פחות משמעות. האלקטרודות עשויות אבץ וכסף חמצני

סוללה המיועדת לטעינה ופריקה רב פעמית. עלויות היצור של סוללה מסוג זה גדולות יותר מסוללה ראשונית, אך עלות השימוש בה בטווח הארוך, זולה יותר, בגלל האפשרות לטעון מחדש את הסוללה.

• תא עופרת-חומצה - המצבר המצוי במכוניות הוא למעשה סוללה נטענת המכילה בדרך כלל 6 תאים עבור מתח עבודה של 12 וולט, האלקטרודות שבו עשויות עופרת והאלקטרוליט שבו הוא חומצה גופרתית מדוללת במים.
• תא ניקל קדמיום - האלקטרודות עשויות ניקל וקדמיום והטענתן נעשית על ידי הזרמת זרם חשמלי דרכן והוא מפרק את התרכובות הכימיות שנוצרו בעת פעולתן. עם פיתוחו של תא ניקל מטאל הידריד פחת השימוש בתאי ניקל קדמיום ממספר סיבות: רעילות הקדמיום, קיבולת נמוכה, יש לפרוק את הסוללה לפני הטענתה כדי להתגבר על התופעה של "זיכרון מחזור העבודה" המקטין את הקיבולת שלה, וכן אורך החיים הקצר. (תא אחד לא תקין במארזים שהכילו מספר תאים גרם לכך שכל המארז לא עבד וכן הוא היה מקלקל תאים אחרים בניסיונות של פריקה וטעינה של המארז.)
• תא ניקל מטאל הידריד (NiMH) - דגם זה הוא השכיח ביותר מבין הסוללות הנטענות במכשירי חשמל קטנים. האלקטרודות עשויות ניקל ותערובת של מתכות. האלקטרוליט הוא בסיס חזק.

תא ליתיום יון, ותא ליתיום פולימר, הן סוללות קטנות ודקות במיוחד המיועדות למכשירים חשמלים קטנים במיוחד כמו טלפונים ניידים. סוללת ליתיום יון תעשייתית מורכבת מקתודת LiCoO₂ ומאנודת גרפית כאשר יוני הליתיום יוצאים מהקתודה, בעוד הקובלט משנה את מצב החמצון שלו, ונכנסים בין שכבות הגרפית בתהליך שנקרא פריקה בעוד יציאתם מהגרפית וחזרתם למבנה תוך שיחרור של אלקטרונים נקרא טעינה.(יש שתי קטגוריות – ראשוניות ושניוניות (רגילות ונטענות) ראשוניות - סוללת אבץ-פחם סוללת כסף-אבץ סוללת כספית סוללת אלקליין שניוניות - תא עופרת-חומצה  תא ניקל קדמיום תא ניקל מטאל הידריד)
2.


המגע בין האלקטרוליט לבין שתי המתכות השונות גורם לתגובה כימית המתבטאת בנדידת יונים דרך תמיסת האלקטרוליט. אם מחברים את שני הלוחות החיצוניים זה לזה בחוט תיל ממתכת המוליכה חשמל, יתהווה בסוללה זרם חשמלי. המטענים החשמלים שנושאים איתם האלקטרונים הנודדים מלוח ללוח בתוך הסוללה יזרמו דרך חוט המתכת. את התיל הזה המכוסה שכבה של חומר מבודד מחברים למכשיר שרוצים להפעילו בזרם החשמלי. (הלוחות החיצוניים מתנגשים ויוצרים אנרגיה חשמלית)



3.

הסוללות מגיעות בגדלים שונים, במתחים שונים וצורות שונות, רובן עגולות.

סוללה הינה סדרה של תאים חשמליים, היוצרים זרם חשמלי תוך הפיכת אנרגיה כימית לחשמלית. כל אזרח בישראל צורך כ-14 סוללות לשנה המצטברות לכ- 1.1 ק"ג סוללות למשפחה בממוצע. (כל משפחה מבזבזת כקילו סוללות בשנה)
מדוע חשוב לאסוף סוללות?
הסוללות מכילות חומרים מסוכנים בעיקר מתכות כבדות: כספית, ניקל, קדמיום, עופרת, אבץ, מנגן, ליתיום ואחרות המסוכנות לציבור ולסביבה. האשפה בארץ עשירה בחומרים אורגניים, וירקות ומתאפיינת בחומציות גבוהה. חומציות זו גורמת לפעילות כימית של פירוק מעטפת הסוללה. התפרקות מעטפת זו גורמת לשחרור החומרים הרעילים מתוך הסוללה, ואלה נשטפים עם הגשמים אל האדמה ועלולים לחלחל אל מי-התהום. מכאן, שהסוללות מהוות פוטנציאל לזיהום סביבתי חמור בהתפרקותן תוך שחרור המתכות הכבדות והרעילות המרכיבות אותן, ישירות למי התהום.

בשנים האחרונות ישנה מגמה של מעבר לשימוש בסוללות "ירוקות" המכילות ריכוזים מופחתים של מתכות רעילות (כדוגמת כספית).

למרות האמור לעיל הוחלט במשרד להמשיך ולסייע באיסוף הסוללות המשומשות מהציבור. לצורך כך עודכן והופץ נוהל המסדיר את איסוף הסוללות מהציבור.

המשרד לאיכות הסביבה החל כבר בשנת 1994 בתהליך של איסוף סוללות משומשות מהציבור והעברתן להטמנה מסודרת באתר לפסולת מסוכנת ברמת חובב.

בשנת 2003 החל פרוייקט לאיסוף סוללות במוסדות חינוך. בכל שנה נאספים במסגרת הפרוייקט מעל ל 80 טון סוללות ממוסדות החינוך ברחבי הארץ אשר מועברים להטמנה ברמת חובב.

בכל מקרה מומלץ להעדיף ולהשתמש בסוללות "ירוקות", אשר אינן מכילות כספית.

4.

את הנענע, אפשר לגדל בעציץ או באדנית. מומלץ לגדל אותה ללא צמחים נוספים, כי היא צומחת ומתפשטת במהירות. הנענע אוהבת את הקיץ וגם הרבה שמש ולכן נגדל אותה במרפסת או ליד חלון הפונה לכיוון דרום/מזרח או מערב.

הנענע, גם אוהבת הרבה מים ולכן, נשקה אותה כמעט כל יום. כמה להשקות? פשוט נבדוק בעזרת האצבע, אם האדמה לחה, סימן שהשקנו מספיק.

חשוב לגזום את הנענע כל מספר שבועות על מנת לעודד צימוח של עלים חדשים וצעירים.  (מגדלים את הנענע עם מעט מים ושמש)

מבנה הסוללה

בסוללה יש שלושה מרכיבים עיקריים:

1. קתודה - (קוטב שלילי) שבה מתרחש תהליך חיזור, שבו נקלטים אלקטרונים מהמעגל החיצוני (צרכן החשמל).
2. אנודה - (קוטב חיובי) שבה מתרחש תהליך חמצון, שבו נמסרים אלקטרונים למעגל החיצוני.
3. אלקטרוליט - תווך המפריד בין האנודה לקתודה ומאפשר את יצירת הפרש הפוטנציאלים ביניהן. הוא מכיל בסיס או חומצה או סוג של מלח.

[עריכה] כיצד פועלת הסוללה

לאחרונה חברה אמריקאית בשם פניקס מוטורקארס‏^[2] החלה לייצר מכוניות חשמליות המבוססות על הסוללה החדשנית והידידותית לסביבה של חברת אלטרנאנו מארצות הברית‏^[3] (כן, יש סוללות במכונית שמפחיתות זיהום אוויר)

.7

וכמו בכל תחום באיכות הסביבה, למרות שאנו יודעים שהסוללות מזיקות לאיכות הסביבה, קשה לנו למצוא להן תחליף ולכן, דבר ראשון צריך להימנע מצריכה לא נחוצה של סוללות:

לפני שקונים בטריות חדשות, צריך לבדוק קודם כל אם נשארו בבית בטריות חדשות מהקניה הקודמת.

יש לבדוק אילו בטריות דרושות למכשיר מסוים – AA, AAA, C, D, V6, V9

בידקו את התוית על הסוללות – עדיף לקנות סוללות שמכילות פחות מתכות כבדות, בעיקר כספית.

השתדלו לרכוש סוללות נטענות - בסוללות אלו מושבת האנרגיה לסוללה באמצעים כימיים וכך מתאפשר המשך ייצור החשמל. הן אומנם יקרות יותר מסוללות חד פעמיות וצריך לקנות גם מטען מיוחד, אך בטווח הארוך הקניה משתלמת יותר. זיכרו שגם סוללות נטענות עשויות מאותן מתכות ויש להשליכן רק במיכלי איסוף.

כאשר אינכם מתכננים שימוש במכשיר לזמן מה, הוציאו את הבטריות כדי למנוע שחיקה.

וגם טכנולוגיות ירוקות מתפתחות בימים אלו ממש. חוקרי הטכניון פיתחו סוללה שעשויה מסיליקון (צורן) שהוא חומר נפוץ ולא מסוכן וכשיבוא זמנה של הבטריה, היא תהפוך לחול שממנו יש לנו המון. כרגע לפחות


.8

Although early batteries were of great value for experimental purposes, in practice their voltages fluctuated and they could not provide a large current for a sustained period. Later, starting with the Daniell cell in 1836, batteries provided more reliable currents and were adopted by industry for use in stationary devices, particularly in telegraph networks where they were the only practical source of electricity, since electrical distribution networks did not exist at the time.^[19] These wet cells used liquid electrolytes, which were prone to leakage and spillage if not handled correctly. Many used glass jars to hold their components, which made them fragile. These characteristics made wet cells unsuitable for portable appliances. Near the end of the nineteenth century, the invention of dry cell batteries, which replaced the liquid electrolyte with a paste, made portable electrical devices practical.^[20] -

Even if never taken out of the original package, disposable (or "primary") batteries can lose 8 to 20 percent of their original charge every year at a temperature of about 20°–30°C.^[54] This is known as the "self discharge" rate and is due to non-current-producing "side" chemical reactions, which occur within the cell even if no load is applied to it. The rate of the side reactions is reduced if the batteries are stored at low temperature, although some batteries can be damaged by freezing. High or low temperatures may reduce battery performance. This will affect the initial voltage of the battery. For an AA alkaline battery this initial voltage is approximately normally distributed around 1.6 volts.

Discharging performance of all batteries drops at low temperature

9. 

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת שיניים)

בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי בהמטבח הבריטי|מטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר (מזון)בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד. מולקולת המנתול, פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה  מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנטה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.

בתרופות סבתא מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות ,קלקול קיבה, גזים, התקררות, חום וכאבי ראש. בשפה העממית, בישראל, נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) מנטה, ואילו משתמשים בשם נענע עבור המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנטה עז יותר, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה.

10

 אבץ הוא מתכת המשמשת לגלוון פלדה. יחסית למתכות אחרות, אבץ מגיב במתינות. הוא מתחבר עם חמצן ואל-מתכות אחרות, והוא מגיב עם חומצות מהולות בתהליך המשחרר מימן. זוהי הרביעית מבין המתכות הנמצאות בשימוש נפוץ, כשלפניה רק ברזל, אלומיניום, ונחושת במונחים של כמות המתכת המיוצרת מדי שנה

תכנון החקר

בעיה: האם יש הבדל בין זיהום של בטריה ריקה ובטריה מלאה? 

השערה: כן, בעיקר בגלל הכספית

כלים וחומרים:  שלוש עציצים עם נענע שלוש בטריות מלאות, שלוש בטריות ריקות, מים, אדמה

מהלך הניסוי: 1. לוקחים את הנענע ומכניסים לתוך העציץ עם האדמה שווה בכל העציצים

                    2.מכניסים לשני עציצים בטריות עציץ אחד 3 מלאות ובשני 3 ריקות

                    2. משקים אותם את הנענע כל שבוע במידה שווה של מים

                    3. מחכים עד שהנענע תגדל ותתפתח ומודדים כל שבוע עפ"י הקריטריונים:
                       גודל, צורה, התפתחות, צבע, גובה וכו'...